פסק-דין בתיק ת"א 44716-12-10

1.         זהו פסק דין בתביעה לתשלום פיצויים, עבור נזקי גוף, שנגרמו לתובע לטענתו, עקב תאונת עבודה, בעת שעבד אצל הנתבעת. הוחלט לקבל את התביעה, ולהלן הנימוקים.

2.         התובע, יליד 28.6.82, נפגע ביום 3.3.09, כאשר חתך לוח פלסטיק במפעלה של הנתבעת - חברה העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק.

התאריך האמור, היה יום עבודתו הראשון של התובע אצל הנתבעת, ולטענתו, נדרש לחתוך משטח פלסטיק, באמצעות מסור חשמלי מסתובב, שלא היה ממוגן כנדרש. התובע, טען גם, כי לא קיבל כל הדרכה, וכל הוראות בטיחות, לשימוש במסור.

במהלך העבודה, פגע להב המסור המסתובב באצבעותיו של התובע, קטע אחת מאצבעותיו וגרם חתך באצבע אחרת. התובע, פונה לחדר המיון, נותח וחוברה מחדש אצבעו הקטועה. לטענתו, אצבעו זו אינה מתפקדת, והיא זקורה באופן קבוע.

לכתב התביעה, צורפה חוות דעתו של המומחה, פרופ' דן עטר, מנהל מחלקה אורתופדית בבית החולים סורוקה, בה נקבע, כי שיעור נכותו הצמיתה של התובע עומד על 12% לפי סעיף 43 (2) א' לתקנות הביטוח הלאומי. המומחה קבע, כי התובע אינו מסוגל לחזור לעבודתו "...הדורשת תפיסת חלקים בשתי ידיים והפעלת כוח פיזי בשתיהן".

יצויין, כי בתחילת שנת 2010, עבר התובע ניתוח נוסף, לשיחרור הידבקויות, עקב מגבלה בהנעת מפרקי האצבע.

התובע הגיש תביעה לתגמולים בשל נכות מעבודה, למל"ל. הועדה הרפואית שדנה בעניינו, אימצה את חוות דעת פרופ' עטר, וקבעה את דרגת הנכות הצמותה לצורך קבלת תגמולים, בשיעור 16%, לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי. כן נקבעו נכויות זמניות, בשיעורים כדלקמן: אי כושר מלא למשך 3 חודשים ממועד התאונה - עד יום 3.6.09, 35% מיום 4.6.09 ועד יום 21.2.10, נכות זמנית בשיעור 100%, למשך חודש אחד, מיום 22.2.10 ועד יום 21.3.10 (עקב הניתוח השני), 55%, מיום 22.3.10 עד יום 21.5.10, ,45% מיום 22.5.10 עד יום 21.7.10, ו- 35%, מיום 22.7.10 עד יום 21.8.10.

לטענת התובע, נגרמה התאונה בשל רשלנותה של הנתבעת, אשר לא דאגה לסביבת עבודה בטוחה, לא דאגה למיגון המסור, ולא הדריכה את התובע כנדרש. לטענתו, נגרמו ויגרמו לו נזקים קשים, לרבות הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ואחרות, צורך בעזרת הזולת, וכאב וסבל.

3.         הנתבעת הכחישה את אחריותה הנטענת להתרחשות התאונה. לטענתה, לא נדרש התובע, לבצע עבודה כלשהי, באמצעות מסור הדיסק, אלא, התבקש לבצע "...הדבקות של עציצים..." בלבד.

            הנתבעת טענה, כי התובע הפעיל את המסור מיוזמתו, תוך הפרת  הוראות הבטיחות של המפעל, ועל כן הוא נושא לבדו, באחריות לאירוע התאונה, ולנזקים שנגרמו לו.

            הנתבעת טענה, כי המסור מצוייד במיגון מתאים אשר מוסר רק כאשר המסור מצוי בטיפול. בהקשר זה הוסיפה, כי אם הפעיל התובע את המסור, כאשר איננו ממוגן, הדבר מדגיש את רשלנותו.

            הנתבעת הכחישה את הנזקים הנטענים.

            הנתבעת לא הגיש חוות דעת מומחה מטעמה, ולא ביקשה לחקור, את המומחה מטעם התובע.

            יצויין, כי הנתבעת הייתה מיוצגת, מעת הגשת כתב הגנה, ועד סיום שמיעת הראיות, ואולם עובר לדיון בו נשמעו הסיכומים, שחררה את ב"כ מייצוגה.

4.         התובע העיד לעצמו, וכן העידה רעייתו, הגב' ריקי לוי, אשר פירטה בתצהירה, את מצבו של התובע לאחר הפציעה, ואת היקף העזרה שהושיטה לו, בשל מצבו.

            לנתבעת העידו, מנהלה ובעליה, מר נפתלי אביטן, וכן עובד הנתבעת, מר גרגורי רבינוביץ'.

5.         סבורני, כי התובע הרים את הנטל, להוכיח את נסיבות התרחשות התאונה, הנטענות בכתב התביעה, ועל כן, גם יש לקבל את טענתו, לפיה נושאת הנתבעת, באחריות לאירוע התאונה ולנזקיו.

            התובע נחקר בחקירה נגדית, במהלכה לא נסתרה עדותו ולא הופרכה.

            גרסת התובע, נתמכה בטופס ב.ל ,250 במסגרתו דיווח בעלי הנתבעת, מר אביטן, על התאונה. בסעיף "תיאור התאונה" נכתב: "העובד עבד בחיתוך פלסטיק ומסיבה כל שהיא חתך את האצבע (לא הייתי במקום לכן עדיין איני יודע)". לשון הדיווח האמור, מתיישבת עם גרסת התובע, לפיה הוטל עליו לחתוך לוחות פלסטיק, באמצעות המסור, שאחרת, סביר היה יותר, כי ייכתב, שהוטל עליו לבצע משימה אחרת, והוא פנה לחתוך לוחות פלסטיק על דעת עצמו.